Le texte en Anglais et en Français suivra. The text in English and French will follow:
מחשבה ליום רביעי, 28 באוגוסט 2019,
רוח האדם, כמו רוח האלוהים, מכירה את עצמה באמצעות החומר על ידי הפריית החומר, הרוח עובדת עליו כל הזמן, וככל שמופיעות יצירות חדשות, היא מגלה את כוחותיה, היא מתוודעת אל עצמה, כדי להכיר ולדעת את עצמה. ובכן, לשאלה שחלק מהאנשים שואלים: מדוע ברא אלוהים את העולם? אנחנו יכולים לענות: "כדי לדעת את עצמו". כלומר, לדעת שהוא ברא את השמשות, את כוכבי הלכת, האבנים, הצמחים, החיות והאנשים... באותו אופן האדם, שנוצר בצלם האלוהים, זקוק לעבוד על החומר כדי ללמוד מי הוא. רוחו שקועה בחומר - הכוונה לחומר של גופו הפיזי, שהוא תמצית של כל היקום - והיא מבקשת להכיר את עצמה דרך הגוף. ומתי היא תכיר את עצמה באמת? כאשר היא תעבוד למען שהחומר הזה, שעוטף אותה וכולא אותה בתוכו, יהפוך להיות גוף כה עדין, נשגב וטהור, עד שהוא ישיב לה את דמותה האמיתית. עד אז האדם אינו יכול להכיר את עצמו, הוא חש את עצמו רחוק מעצמו, אבוד באטימות החומר.
אומרם מיכאל איבנהוב
Pensée du mercredi 28 août 2019
l’Esprit de l’homme, comme l’Esprit de Dieu, se connaît à travers la matièreEn fécondant la matière, l’esprit ne cesse de travailler sur elle, et au fur et à mesure qu’apparaissent de nouvelles créations, il découvre ses pouvoirs, il parvient à se connaître. Alors, à la question que se posent certains : pourquoi Dieu a-t-Il créé le monde, on peut répondre : « Pour se connaître ». C’est pour se connaître qu’Il a créé les soleils, les planètes, les pierres, les plantes, les animaux et les hommes… De même, l’être humain, créé à l’image de Dieu, a besoin de travailler sur la matière pour apprendre qui il est. Son esprit est plongé dans la matière – la matière de son corps physique, qui est un résumé de l’univers – et il cherche à se connaître à travers elle. Et quand se connaîtra-t-il vraiment ? Quand il aura travaillé à rendre cette matière, qui l’enveloppe et l’emprisonne, si subtile et transparente qu’elle lui renverra sa véritable image. Jusque-là, l’être humain ne peut pas se connaître, il se trouve comme éloigné de lui-même, perdu dans l’opacité de la matière.
Omraam Mikhael Aivanhov
